פסק דין בענין סיווג מס בעסקת רכישת מניות

ביום 15 באוקטובר 2015, ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב על-ידי כב' השופט  מגן אלטוביה, בענין הלמן, זוהר וכהן נ' פקיד שומה תל אביב 4.

פסק הדין עסק בשאלה, האם תמורה במסגרת עסקת רכישה, המשולמת לבעלי המניות המוכרים כפוף להמשך העסקתם בחברה הרוכשת, עולה לכדי תמורה אשר תסווג כרווח הון או שמא כהכנסת עבודה.

 

העובדות

 

בשנת 2007, רכשה חברת IBM (להלן: "החברה הרוכשת") את מניות חברת אקס אי וי (להלן: "החברה הנמכרת"). במסגרת העסקה קיבלו בעלי המניות בחברה הנמכרת תמורה במזומן במועד השלמת העסקה (להלן: "ה- Closing").

בנוסף, קיבלו 3 בעלי מניות בחברה הנמכרת (להלן: "בעלי המניות")  תמורה נוספת במזומן, אשר שולמה להם כפוף להמשך העסקתם בחברה הרוכשת (Holdback) בתקופה של שלוש שנים נוספות (להלן: "התמורה הנוספת").

בעלי המניות הגישו דיווח לפקיד השומה, בו  הצהירו כי התמורה הנוספת הינה בגדר רווח הון הנובע ממכירת מניות החברה הנמכרת.

בבית המשפט טענו בעלי המניות, כי התמורה הנוספת הינה חלק מעסקה אחת ומשכך אין להפריד בין התקבולים ששולמו במועד ה- Closing לבין אלה ששולמו כאמור, כפוף להמשך העסקתם בחברה הרוכשת.

 

עוד טענו בעלי המניות, כי התמורה הנוספת הינה חלק משווי העסקה הכולל כפי שהוסכם בין הצדדים לעסקה, מה עוד שבגין העסקתם בחברה הרוכשת במשך 3 שנים נוספות, קיבלו בעלי המניות משכורת עבור עבודתם, ומשכך הרי שיש לסווג את התמורה הנוספת כרווח הון.

פקיד השומה, אשר לא קיבל את עמדת בעלי המניות, טען בפני כב' בית המשפט, כי על פי הסכם המכירה, אחד מבעלי המניות שהפסיק לעבוד בחברה הרוכשת במשך התקופה הנוספת, קיבל סכום נמוך מתוך התמורה הנוספת ומשכך ניתן לאבחן כי התמורה הנוספת שולמה אך ורק בגין העסקתם בחברה הרוכשת ללא כל קשר לתמורה הכוללת בעסקה.

פקיד השומה טען עוד, כי בעלי המניות שינו גרסתם מספר פעמים, כך שפעם אחת טענו כי התמורה הנוספת הינה תשלום בגין אי תחרות או בגין ויתור על חופש העיסוק, דבר אשר מלמד, לטענתו, כי מדובר בשכר עבודה ובעלי המניות מנסים אך להתחמק משיעור המס הנובע מכך.

 

פסק הדין

כב' השופט מגן אלטוביה הגיע למסקנה שהתמורה הנוספת עולה בגדר הכנסת עבודה, מהטעמים שלהלן:

ראשית, הגם שמדובר בעסקה שהמטרה בה היא לרכוש  את כל הזכויות בחברה הנמכרת, היא גם נועדה להבטיח שבעלי המניות אשר נחשבו לעובדי מפתח (Key Employees) ימשיכו לעבוד בחברה הרוכשת 3 שנים נוספות תוך ניצול מומחיותם ונסיונם בתחום הרלוונטי.

שנית, גם אם ניתן לקבל את הטענה שגובה התמורה הנוספת אינו תלוי בהיקף העבודה שביצעו בחברה הרוכשת, הרי שהיא בכל זאת היתה תלויה בעבודתו של כל אחד מבעלי המניות ועל כן באה בגדר תשלום בגין יחסי עובד מעביד, או לכל הפחות, בגין טובת הנאה הממוסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), קרי מדובר בתשואה על הון אנושי ועל כן היא תשואה פירותית.

בית המשפט אף שלל את הטענות החלופיות של בעלי המניות, וזאת מהטעם שאף הם עצמם טענו שהתמורה הנוספת שולמה בגין מניותיהם ואף בהסכמים שנכרתו אין התייחסות לנושא של ויתור על חופש העיסוק או אי תחרות. בנוסף, גם אם ייאמר כי התמורה הנוספת עולה לכדי "נכס" לפי סעיף 88 לפקודה, הרי שבהתחשב בתנאי שהיא שולמה כפוף להמשך העסקתם של בעלי המניות, יש לראות בה כרווח ממכירת נכס העשוי להתחייב במס גם על פי הוראות סעיף 2(2) לפקודה.

 

מסקנות ודגשים

 

ראשית, נבקש להדגיש שמדובר בפסק דין חשוב אשר לכל הפחות, מכניס ספק בדבר הגישה הרווחת, כי תמורה בגין עסקת מכירת מניות תסווג כרווח הון, מבלי לעשות אבחנה בין אופי רכיבי התמורה.

שנית, עולה שאלה מפסק הדין, כיצד יש לסווג תמורה נוספת בעסקה הכפופה להמשך העסקה ששולמה באמצעות מניות (Holdback Shares) ולא בדרך של תמורה כספית.

שאלה נוספת שאנו רואים לנכון להעלות לדיון היא, כיצד יתייחס בית המשפט לתמורה נוספת על דרך של החלפת מניות שבוצעה במסגרת שינויי המבנה המפורטים בפקודה, כגון סעיף 104ח, אשר קובע כי המס יסווג כרווח הון בגין החלפת המניות.

שאלות אלו ואחרות, מצביעות על כך שניצבת בפנינו סוגיה, אשר יש לבחון אותה בכל עסקת מכירת מניות ואף בשלב המו"מ והסכמה על התמורה ואופי העסקה בין הצדדים לה.

 

מחלקת קשרי לקוחות שלנו זמינה ב:

טל': 03-6849282

פקס: 03-6853773

דוא"ל: sop@tamfish.com

שעות פעילות:

יום ראשון: 8:30-17:00

ימים שני-שישי: 8:30-23:00